תהליך עיצוב אריזה או מיתוג מחדש הוא אחד השלבים המרגשים ביותר בהתפתחות של עסק. לאחר שעות של מחקר שוק, ניתוח מתחרים, זיקוק קהלי יעד והגדרת ערכי המותג, מגיע הרגע המיוחל: הגשת הסקיצות הראשונות.
בעלי עסקים רבים מופתעים לגלות שהם מקבלים שתי סקיצות שנראות שונות לחלוטין זו מזו. השאלה הראשונה שעולה היא: אם האפיון היה כל כך מדויק, איך יכול להיות שהתוצאות הויזואליות כל כך שונות?
במתמטיקה יש תשובה אחת אבל בעיצוב יש מגוון פתרונות למילה "בריא"
במתמטיקה הנוסחה קשיחה: 1 ועוד 1 תמיד יהיה שווה 2. יש רק תשובה נכונה אחת, וכל דרך אחרת היא טעות.
בעולם התקשורת החזותית והמיתוג, החוקים עובדים אחרת. המחקר והאפיון המקדים לא מיועדים לצמצם אותנו לפתרון ויזואלי יחיד, אלא להגדיר את הגבולות של "המגרש". הם אומרים לנו מה המותג חייב לשדר, אילו ערכים הוא חייב להעביר וממה עלינו להימנע.
מתוך אותו מגרש הגדרות בדיוק, אפשר לגשת לפתרון בכמה דרכים שונות שכולן "בריאות" ונכונות אסטרטגית.

שפה ויזואלית שונה, אותו מסר מרכזי
כשניגשים לעצב אריזות, ניתן להפעיל טריגרים פסיכולוגיים ורגשיים שונים אצל הצרכן:
-
סקיצה א' (הגישה המאופקת): יכולה להשתמש בטיפוגרפיה נקייה, מרווחים גדולים וצבעוניות שקטה כדי לשדר יוקרה, איכות ורוגע.
-
סקיצה ב' (הגישה הבולטת): יכולה לקחת את אותם ערכים ולהביע אותם דרך ניגודיות גבוהה, אלמנטים גרפיים מודגשים ונוכחות חזקה על המדף.
שתיהן נאמנות למחקר, שתיהן נשענות על האפיון, אך כל אחת מהן מייצרת חוויית משתמש ומפגש רגשי שונה עם הלקוח.
איך בוחרים את הסקיצה הנכונה?
הבחירה בסקיצה הסופית אינה מבוססת על "מה יפה יותר" בעיני המעצב או בעל העסק, אלא על השאלה: מה הכי נכון עבור מי שקונה את המוצר?
בשלב זה של התהליך, אנחנו בוחנים את הסקיצות מול נקודת המבט של הצרכן הסופי:
-
איזה כיוון בולט בצורה נכונה יותר בסביבה התחרותית (על המדף או בדיגיטל)?
-
איזה עיצוב מייצר חיבור מיידי ואמון אצל קהל היעד?
-
איזו שפה ויזואלית תשרת את המותג לאורך זמן בצורה העקבית ביותר?
שאלה: האם ריבוי סקיצות לא מעיד על חוסר מיקוד? תשובה: לחלוטין לא. הצגת כיוונים שונים ומזוקקים היא חלק מתהליך מקצועי שנועד לבחון גישות קריאייטיב שונות בתוך גבולות הגזרה של האפיון, ולאפשר קבלת החלטה מושכלת.
שאלה: מה עושים אם אוהבים אלמנטים משתי סקיצות שונות? תשובה: זהו חלק טבעי מהתהליך. לאחר בחירת הכיוון המוביל, ניתן לדייק ולשלב תובנות מהסקיצה השנייה, כל עוד השפה הוויזואלית נשארת עקבית והרמונית.


